מחפשים הערכת נזקי מים ואש?

השאירו את הפרטים ואנו נחזור אליכם




    נטל הראיה בנזקי מים לצד שלישי

    חלק נכבד מהמקרים שנבדקו על ידי כשמאי נזקים הינו נזקי מים שחדרו לרכוש הניזוק מרכוש סמוך.

    השאלה החוזרת וצפה במקרים אלה היא, האם למחזיק של הרכוש הסמוך קיימת אחריות חוקית לנזק שנגרם?

    תביעת הניזוק כלפי המחזיקים ברכוש הסמוך מבוססת על פקודת הנזיקין, עוולת הרשלנות.

    הראיות בדבר קיום רשלנות אצל הנתבע, אשר כתוצאה ממנה אירע הנזק, חלות בדרך כלל על התובע, עפ”י הכלל הידוע של “המוציא מחברו עליו הראיה.” ברם, עפ”י פקודת הנזיקין עובר נטל הראיה מהתובע אל הנתבע במקרים מסויימים.

    סעיף 38 לפקודת הנזיקין: חובת הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים:

    “בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו, או תופס הנכס שמתוכו נמלט הדבר – על הנתבע הראיה שלא הייתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה.”

    סעיף 41 לפקודת הנזיקין: חובת הראיה ברשלנות שהדבר מעיד על עצמו:

    “בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה.”

    התשובה לשאלה על מי מוטלת האחריות לנזק אינה אוטומטית, והיא קשורה קשר הדוק עם נסיבות המקרה.

    בפסקי דין שהוציאו בתי המשפט תחת ידם, עולות שוב ושוב המסקנות באשר לנזקי מים כדלקמן:

    מים אינם “דבר מסוכן” במובן סעיף 38 הנ”ל, אולם הם דבר “הנמלט העלול לגרום נזק בהימלטו”.

    להלן תמציתם של פסקי דין אחדים בעניין זה:

    בית המשפט השלום בתל אביב יפו א’ 175899/02 בפני כבוד השופטת בלהה טולקובסקי:

    “מים הינם בגדר דבר נמלט העלול לגרום נזק בהימלטו. לפיכך סבורה אני כי בנסיבות העניין, חל הכלל בדבר העברת נטל הראיה כך שעל הנתבע, כבעל השליטה בנכס ממנו נמלטו המים – בור הניקוז שנסתם ועלה על גדותיו, חובת הראיה להוכיח כי לא התרשל בתחזוקת הבור ממנו נמלטו המים וחדרו לבית העסק של המבוטחת.”

    בית המשפט השלום בתל אביב יפו א 050439/03 בפני כבוד השופטת ארנה לוי:

    “מים הם דבר נמלט העלול לגרום נזק בהימלטו… אין חולק על כך שמים שנמלטו עשויים להזיק, ושיצאו מרשות הנתבעים – המערערים. לא נותר איפוא למערערים אלא הגנה אחת, והיא שלא התרשלו.

    ע”א 302/67 בפי כבוד השופט זוסמן:

    “השאלה היא מה עשה המחזיק או מה הוא נמנע מלעשות אגב השימוש ברכושו. נזקי המלטות הנגרמים בעטיו של שימוש רגיל בידי מחזיק, חייב המשתמש בחובת הזהירות ובחובה להראות כי נקט באמצעים סבירים כדי למנוע נזק, לעומת נזק הנגרם כתוצאה מכוחות הטבע. על כן, התוצאה היא שבנסיבות העניין הנדון, מים שנמלטו מצינורות דירת הנתבע וגרמו נזק לדירה, עובר נטל ההוכחה אל הנתבע להראות שלא התרשל בדרך טיפולו במי הנזילה. הדירה שבבעלות הנתבע הכילה, כדבר רגיל וברור, צינורות מוליכי מים. המים נמלטו מרשותו והזיקו לרכוש התובעת. נזילה שכזו היא תוצאה של שימוש רגיל של הנתבע במים העוברים ברכושו, אזי נטל ההוכחה עובר לנתבע. וכפי שכבר קבעתי הנתבע לא הצליח להראות כי לא התרשל.”

    בית המשפט השלום בנצרת תא 4445-04-08 בפני כבוד השופט ערפאת טאהא:

    “בנסיבות המקרה דנן, מוטל על הנתבע הנטל להוכיח, כי לא היתה מצידו התרשלות שגרמה לנזק, בין אם על סמך הוראת סעיף 38 לפקודת הנזיקין, אשר מתייחס לאחריות נתבע לדבר שנמלט ממנו ושעלול לגרום נזק בהימלטו, ובין אם מכוח הוראת סעיף 41 לפקודה, הדן בכלל “הדבר מדבר בעד עצמו”.

    באשר לכלל הקבוע בסעיף 38 לפקודה – התובע הוכיח, ולמעשה לא היתה מחלוקת בין הצדדים בעניין זה, כי הנזק נגרם על ידי מים שדלפו מהשירותים הציבוריים שהם באחריות הנתבע. המים שדלפו הם בגדר דבר שהנתבע היה הבעלים שלו או הממונה עליו, ושהוא עלול לגרום נזק בהימלטו. מים כשלעצמם אינם דבר מסוכן. ברם, המבחן אינו אם המים הם דבר מסוכן אם לאו. המבחן הוא, האם הימלטות המים מהמקום שבו הם צריכים להיות אגורים עלולה לגרום נזק לאחר.

    אין ספק שהתשובה לכך היא חיובית. דליפת המים מהמקרקעין של הנתבע וחדירתם למשרדו של התובע עלולה לגרום נזק, כפי שאכן התרחש בפועל.”

    האם פירוש הדבר כי הנתבע ממנו פרצו המים “אשם” באופן אוטומטי בנזקים שנגרמו לצד שלישי?

    לא ולא. כפי שנאמר למעלה, יכול הנתבע להביא ראיות כי לא התרשל.

    באחד המקרים שבדקתי כשמאי נזקים, פרצו מים מצינור גמיש המזין כיור רחצה בדירה השוכנת בקומה 7 של בנין מגורים בן 10 קומות. המים הציפו את הדירה, פרצו החוצה מתחת לדלת הכניסה, הציפו את רצפת חדר המדרגות וחדרו לשתי מעליות. הנזק שנוצר למעליות התבטא בסכום של למעלה מ-150,000 ש”ח.

    במקרה זה, עלה בידי להוכיח כי הצינור הגמיש שהתבקע נרכש כחצי שנה בלבד לפני קרות המקרה, כי הצינור הגמיש היה צינור תקני המתאים לתקן הישראלי, וכי הנתבעים לא התרשלו כלל וכלל.

    במקרה אחר שאירע באיזור תעשיה, עלה בידי להביא ראיות ועדויות כי באיזור תעשיה זה עולה לחץ המים בלילות באופן חריג, הרבה מעבר למקובל, וכי האחריות לנזק מוטלת על הרשות המקומית ולא על המחזיק ברכוש ממנו נמלטו המים.

    לצערי, פגשתי מקרים רבים, רבים מדי, של דירות ועסקים בבתים משותפים, הסובלים זה זמן רב מנזילות מים מדירות ועסקים שמעליהם. בעלי הרכוש שמעל אינם טורחים לבדוק מה מקור הנזילה, מושכים בכתפיהם ומשוכנעים שזאת אינה בעיה שלהם. חלקם אף טענו במפורש: “אין הוכחה שהנזילה היא ממני”.

    סיכום

    עפ”י המצב החוקי, אין צורך להוכיח רשלנות של בעלי הרכוש שמעל. די להוכיח כי נוצר נזק כתוצאה ממים, וכי המים נובעים מהמקרקעין שמעל. על בעלי המקרקעין שמעל להוכיח כי לא התרשלו. כידוע, קשה להוכיח דבר על דרך השלילה.

    על כן, אני ממליץ לבעלי רכוש לדאוג באופן שוטף לצנרת המים ברכוש, ולתחזק את הצנרת במצב טוב. טוב יעשו בעלי הרכוש אם יחליפו קטעים מהצנרת בפרקי זמן סבירים, ולא יחכו עד להתפרצות המים וגרימת נזק.

    איתכם באש ובמים, יהושוע סדן שמאים ומהנדסים - שמאות מדוייקת

    התנהלות משפטית ומקצועית

    יהושע סדן מתמנה רבות כשמאי מומחה מטעם בתי המשפט בכל רחבי הארץ.

    כל הערכות הנזקים במקום אחד

    חוות דעתנו כוללת את כל הדרוש: ציון הליקוים, עלות התיקונים, משך התיקונים והתוצאות הנילוות.

    ניסיון מוכח בתחום מעל 40 שנה

    יהושע סדן מומחה בעל ניסיון של למעלה מ-40 שנים, בעל מוניטין נרחב של שמאי רכוש יסודי ומדוייק.

    מדוע דווקא יהושע סדן?

    מתחילת דרכו כשמאי, לפני למעלה מ-35 שנה, אימץ יהושע סדן את דרכו כשמאי חסר פשרות, אשר חוות הדעת היוצאות תחת ידו הינן מדויקות, מיקצועיות, מנומקות ובהירות. כל השמאים והמהנדסים במשרד מחוייבים למסורת ארוכת שנים זו.

    כל חוות דעת של משרד יהושע סדן הינה מקצועית, מדוייקת, מציגה את המצב לאשורו, ומסוגלת לעמוד במבחנים המשפטים הקפדניים ביותר. (ראה פסקי דין לדוגמה).

    מדיניות זו נותנת את תוצאותיה: המחלוקת שבין הצדדים מצטמצמת למינימום, ולרוב מסתיימת ללא כל דיון משפטי.

    גם אם נוצר דיון משפטי, אזי בתי המשפט פוסקים פעם אחר פעם לטובת חוות הדעת שהוגשה ע"י המשרד.

    קראו עוד

    שמאות נזקי אש

    אירוע אש הינו אירוע חמור ורציני, עם השלכות קשות ונרחבות כלפי הרכוש שניזוק. נזק הנובע מאש מלווה כמעט תמיד בנזקים נלווים: נזקי חום, נזקי פיח, ריח עשן. חומרי הכיבוי ומי הכיבוי גורמים גם הם נזקים כבדים. לעיתים, עולים הנזקים כתוצאה מפעולות הכיבוי על הנזקים מאש השריפה. במהלך השריפה ומיד לאחריה, נוצרים נזקים לציוד חשמלי ואלקטרוני. נוצרים נזקים עקב תקלות חשמל ומי כיבוי. נוצר סיכון גבוה של היווצרות חלודה במוצרי מתכת כתוצאה מפיח. ריחות עשן חודרים לפריטים רגישים כגון: מוצרי ביגוד, מוצרי מזון ועוד. פריטים שחובה להחזיקם בקירור ניזוקים עקב הפסקת פעולת הקירור.

    שמאות נזקי מים

    נזקי מים הם הנזקים הנפוצים ביותר בנזקי רכוש. נזק מים הוא נזק רציני הדורש התייחסות דחופה ומיקצועית של שמאי נזקים. שמאי נזקים מנוסה מסוגל בדרך כלל לאתר את מקור הדליפה לפני שבוצעה חפירה ועבודות איתור. כיצד אפשר לחסוך בעבודות איתור מקור הדליפה? מה קורה למוצרי עץ במקרה של מגע עם מים? כיצד מתמודדים עם שרברבים שהתמנו ע”י חברת ביטוח בנושא נזקי מים? מה קורה אם תשתית החול מתחת לריצוף מלאה מים? ההחלטות בנושא טיפול בנזקי מים חייבות להיות מקצועיות והערכת הנזק חייבת להיות מבוצעת ע”י שמאי נזקים. נגרמו לך נזקים כתוצאה מדליפת מים מהשכנים? יש מה לעשות. התייעץ עם שמאי נזקים מנוסה.

    שמאות נזקי פריצה

    נזקים כתוצאה מפריצה נפוצים מאוד בדירות, במשרדים, בעסקים, בחקלאות ובכל רכוש שהוא. שמאי מומחה לנזקים נדרש לקבוע גם את אופן החדירה והיציאה, עליו לבדוק אם הרכוש עמד בתנאי הגנות כפי שנדרש בביטוח, אם היה ביטוח, וכן להמליץ על הגנות למניעה או צימצום הנזק של פריצה נוספת. שמאי נזקים מומחה נדרש להעריך רכוש שנגנב ואיננו. כיצד מוערך הנזק? מהו הרכוש שנגנב מהמקום ומה שוויו? כיצד ניתן להוכיח זאת? הניסיון והמקצועיות של השמאי יקבעו לעניין היקף הנזק באופן מכריע גם בבתי המשפט. לכן, מומלץ להזמין שמאי נזקים מומחה ומנוסה.

    שיווק באינטרנט שיווק באינטרנט