מחפשים הערכת נזקי מים ואש?

השאירו את הפרטים ואנו נחזור אליכם




    נזקי טבע

    בימי חורף אלה, חוזר הטבע כמדי שנה ומשאיר את רשמיו.

    המושג “נזקי טבע” שב ועולה שוב ושוב בשיחות שבין מבוטחים, סוכני ביטוח, שמאים, וחברות ביטוח.

    מה הם נזקי טבע? מה הם ההבדלים בין ביטוח דירה לבין ביטוח עסק? ומה היחס שבינהם לנזקי טבע?

    הבה נעשה קצת סדר בדברים.

    פוליסה לביטוח דירה

    הפוליסה התקנית לביטוח דירה אינה מאזכרת כלל את המושג “נזקי טבע”.

    בהתייחס לפגעי מזג אוויר, כוללת הפוליסה כדלקמן:

    ברק

    כיסוי ברק הינו כיסוי בסיסי בפוליסה והוא נכתב בנשימה אחת עם הכיסוי הבסיסי ביותר בביטוח: אש.

    צויין כדלקמן: אש, ברק, רעם וכן עשן שהוא תוצאה יוצאת דופן ולא תופעה קבועה.

    הנזקים הנוצרים ע”י ברק הינם בדרך כלל נזקים עקב עלית מתח פתאומית במערכת החשמל הדירתית.

    עלייה זו נגרמת ע”י השראת מתח שנגרמת כתוצאה מפגיעה של ברק בכבלי חשמל בסביבה, כבלי טלפון, או פגיעה של ברק בקרקע סמוכה.

    עליית מתח זו גורמת בדרך כלל נזקים למכשירים אלקטרוניים כגון מחשבים, טלפונים, טלוויזיות וכדומה.

    פגיעה ישירה של ברק במבנה המגורים עלולה לגרום נזקים כבדים למערכות חשמל כבדות יותר כגון שקעים, לוחות חשמל, מנועי מזגנים ועוד.

    בהמשך לכך, עלולה לפרוץ שריפה במערכות החשמל ולנזק כבד יותר.

    סערה

    סערה הינה רוח עזה העשוייה לגרום נזקים של ממש למבנה ולתכולה.

    חברות הביטוח אינן רואות בכל נזק שנוצר ע”י רוחות “סערה”.

    כביסוס לטענתן עולה מחדש שאלת הגדרה של סערה בפוליסה.הטעות נוצרת בדרך כלל מהגדרת “סערה” בפוליסות ביטוח לעסק.

    שם קיימת הגדרה מדוייקת לסערה:

    נזק ע”י רוח שמהירותה עולה על 34 קשר (כ-63 ק”מ לשעה).

    כאמור, הגדרה מסוג זה אינה קיימת בביטוח דירה, ועל כן אינה מחייבת.כקו הגנה שני נוהגות חברות הביטוח להסתמך על סולם “בופור”.

    סולם בופור הוא שיטה לקביעת עוצמת הרוח שהומצא בראשית המאה ה-19.

    סולם זה אומץ ע”י המכונים השונים למטאורולוגיה לשם תיאור עוצמות שונות של הרוח.לפי סולם בופור הוגדרה עוצמת הרוחות כדלקמן:

    מהירות הרוח

    • 35 קמ”ש – רוח ערה.
    • 44 קמ”ש – רוח עזה.
    • 55 קמ”ש – רוח סוערת.
    • 68 קמ”ש – סערה.
    • 81 קמ”ש – סערה עזה.
    • 96 קמ”ש – סופה.
    • 110 קמ”ש – סופה עזה.
    • מעל 120 קמ”ש – הוריקן.

    לעניין זה, קבע בית המשפט בחיפה בתיק א/001031/00 ליפשיץ נגד אררט כדלקמן:

    “על פי תעודת עובד ציבור מטעם השירות המטאורולוגי, מוגדרת סערה כרוח המגיעה לעוצמה של 34-55 קשר, ולטענת הנתבעת הרוח נשבה במהירות של 20 קשר בלבד בתאריכים 21/11/1998 ו-28/12/1998. ואולם, תעודת עובד הציבור מציינת כי היו משבים בתחום של 30-35 קשר. איננו עוסקים בהגדרות לפי השירות המטאורולוגי אלא בהגדרות של בני אדם (עא 89 / 779 יעקב שלו נ’ סלע חברה לביטוח בע”מ) ולדעת בני אדם רוח כזו נחשבת סערה, אפילו שהשירות המטאורולוגי קורה לה “רוח עזה” או “רוח סוערת”.

    גשם, שלג וברד שבאו בשעת סערה

    נזקים שנוצרו ע”י גשם, שלג או ברד אינם מבוטחים לכשלעצמם אלא אם כן באו בשעת סערה.

    כך למשל, גשם שחדר מבעד לחלון פתוח אינו מבוטח, אלא אם חדר לתוך הדירה כתוצאה מרוח עזה שהחדירה את הגשם אל תוך הדירה.לענין זה העלתה הפוליסה סייג כדלקמן:

    “למעט דליפת מי גשם מבעד לקירות או לתקרה או ספיגתם בהם.

    מקור הסייג הינו ברצונו של המחוקק להטיל על המבוטח פעולות מנע והכנה לקראת החורף.

    כך למשל, לא יבוטחו נזקים שנוצרו כתוצאה מחוסר איטום נאות של גגות או קירות.תנאי מפורש הוא כי עקב הסערה נגרם למבנה נזק של ממש, אשר גרם לחדירת מי הגשם, הברד והשלג אל תוך המבנה.

    שיטפון או הצפה ממקור מים חיצוני

    המושגים “שיטפון” ו”הצפה” אינם מוגדרים ע”י הפוליסה התיקנית.

    על כן, הדעה הרווחת היא כי יש לפרשם “בלשון בני אדם” כאמור לעיל.

    התנאי היחידי בפוליסה הינו כי האירועים הנ”ל נגרמו ע”י “מקור מים חיצוני”.לעניין כיסוי זה לא הועלו חריגים.

    מכאן שגם אם מרזבי המרפסת היו סתומים, המרפסת הוצפה, ומי הגשם חדרו אל תוך הדירה, קיים סיכוי שנזק זה יוכר ע”י בתי המשפט כ”הצפה”.

    פוליסה לביטוח עסק

    בפוליסות לעסק צויינה כותרת בשם “נזקי טבע”.

    שימו לב: אין כיסוי של נזקי טבע כיוון שלא ניתנה לכך כל הגדרה.

    מכאן שלא כל נזק שנגרם ע”י הטבע מכוסה עפ”י הפוליסה.

    מאחר שסעיפי הפוליסה נמכרים בחבילות, רוכזו פגעי מזג האוויר תחת כותרת אחת לשם נוחות בלבד.

    הכיסויים השונים תחת כותרת זו הוגדרו בצורה הדוקה יותר ומדוייקת יותר מהפוליסה התקנית לדירה כדלקמן:

    סערה וסופה

    מהירות הרוח הוגדרה במדוייק – 34 קשר (כ-63 קמ”ש).

    שיטפון

    עליה על גדותיהם של מאגרי מים (ים, נהר וכדומה) או הצטברות או זרימה של מי גשמים על פני הקרקע או מתחת לפני הקרקע מחוץ לדרכי זרימתם הרגילות.

    שלג או ברד

    רק אם אירע לאחר נזק למבנה.

    החריג הנפוץ ביותר בנזקים מסוג זה מתייחס למלאי העסקי.

    בדרך כלל, מותנה הכיסוי למלאי בהרחקתו מהרצפה והקירות תוך ציון גובה מינימלי, 10 ס”מ או סמוך לכך.

    בכל אחד מהאירועים הנ”ל, יש לעיין היטב בהגדרות הפוליסה, להבין את הכוונות שמאחורי ההגדרות ולפעול בהתאם.

    נשמח לעזור לכם בכל עת, צרו קשר עכשיו עם שמאי מומחה. ייעוץ טלפוני ראשוני חינם.

    איתכם באש ובמים, יהושוע סדן שמאים ומהנדסים - שמאות מדוייקת

    התנהלות משפטית ומקצועית

    יהושע סדן מתמנה רבות כשמאי מומחה מטעם בתי המשפט בכל רחבי הארץ.

    כל הערכות הנזקים במקום אחד

    חוות דעתנו כוללת את כל הדרוש: ציון הליקוים, עלות התיקונים, משך התיקונים והתוצאות הנילוות.

    ניסיון מוכח בתחום מעל 40 שנה

    יהושע סדן מומחה בעל ניסיון של למעלה מ-40 שנים, בעל מוניטין נרחב של שמאי רכוש יסודי ומדוייק.
    שיווק באינטרנט שיווק באינטרנט