אחריות לצד שלישי – צד ג’

לאחרונה, נתקלתי בתופעה של חוסר הבנה באשר לתפקידו של שמאי נזקים בהקשר של נזקים לצד שלישי.

גם חברות ביטוח וגם עורכי דין התבטאו בפני, כי אין זה מתפקידם להפעיל שמאי נזקים כאשר נגרם נזק לצד שלישי.

לדעתם, על הצד השלישי להוכיח את נזקו, ורק אז, אם יהיה צורך, יפעילו שמאי.

אין טעות גדולה מזו.

ראשית כל, עלינו להגדיר ולנסות להבין מהו נזק לצד שלישי.

מרבית הפוליסות כוללות פרק המגן על המבוטח מפני תביעות צד שלישי. המושג צד שלישי (או צד ג’) מקורו בנוהג של עריכת חוזים מסחריים. חוזה מסחרי, וכן חוזה ביטוח נערך בין שני צדדים, המכונים צד א’ וצד ב’. צד ג’ הינו צד שאינו מעורב בחוזה.

נזקים לצד שלישי

1. מרבית הפוליסות כוללות בחובן פרק המגן על המבוטח מפני תביעות צד שלישי (או צד ג’).

צד א’ וצד ב’ הינם צדדים לחוזה הביטוח. צד ג’ הינו אדם שנוצרה אצלו עילה לתבוע פיצוי בגין נזקים שנגרמו לו ע”י המבוטח, אולם אינו אחד הצדדים בחוזה.

2. מרבית התביעות מצד שלישי נסמכות על פקודת הנזיקין הקבועה בחוק, או עפ”י שמה המלא: פקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ”ח 1968. הפקודה קובעת כי כל הנפגע ע”י עוולה שנעשתה בישראל יהיה זכאי לתרופה מידי עושה העוולה.

בלשון פשוטה: כל אדם שנפגע ע”י אדם אחר זכאי לפיצוי מידי הפוגע, אם נגרמה הפגיעה ע”י אחת מהעוולות המפורשות בחוק.

החוק מונה מספר עוולות, כדלקמן:

• סימן א’: תקיפה
• סימן ב’: כליאה
• סימן ג’: הסגת גבול
• סימן ד’: רשלנות
• סימן ה’: מטרדים
• סימן ו’: שליחת יד
• סימן ז’: הטעיה
• סימן ח’: נגישה
• סימן ט’: הפרת חוזה
• סימן י’: הפר חובה חקוקה

העוולה הנפוצה ביותר בתביעות צד שלישי לפי חוק זה הינה, כמובן, רשלנות.

מאחר שקיימים חוקים שונים התובעים מהאדם לנהוג זהירות, כגון: תקנות תעבורה, חוק התיכנון והבניה ועוד, אזי טענת הרשלנות כרוכה גם בעוולה של “הפר חובה חקוקה”.

3. ביטוח צד שלישי בא לבטח את האדם מפני רשלנותו. מטרת הביטוח היא להגן על המבוטח ולא על הנפגע ממנו.

המבוטח מצידו מודע לאפשרות כי הוא עלול לטעות ולגרום נזק לצד שלישי בהיקף ניכר, וכדי למנוע נזק כלכלי כבד כדאי לו לבטח את עצמו מפני צד שלישי.

כיצד שמאי נזקים יכול להועיל בתביעות צד שלישי? אספר לכם מקרים אחדים שחקרתי בעבר:

התחשמלות

באתר בניה בכפר בגליל, התחשמל למוות אדם אחד ושניים נוספים נפצעו באורח בינוני, בעת עבודות של יציקת גג.

הוברר כי מעל לגג שהיה בתהליך יציקה נפרשו קווי מתח גבוה הנושאים מתח של 22,000 וולט.

באותה עת, עמדו בתוך יציקת הבטון 6 אנשים וחלקם נפגעו.

עבודות יציקת הבטון נעשו ע”י משאבת בטון הכוללת מנוף המכיל בחובו צינור, בו מובלת תערובת הבטון מהמערבל אל הגג.

חוקרי המשטרה חשדו מיד במפעיל המשאבה וסברו כי צינור המשאבה נגע בכבל המתח הגבוה שמעל הגג.

הוזעקתי מיד. בבדיקה ראשונית, הוברר לי, כי הגג שנוצק נבנה בניגוד לחוק מתחת לקווי מתח גבוה. עוד הוברר כי ביום האירוע שרר באיזור מזג אוויר ערפילי. כותצאה מכך “קפץ” המתח הגבוה, מבעד לערפל, מרחק משוער של כ-1 מטר.

המתח עבר דרך צינור היציקה אל הבטון הרטוב ופגע ברגליהם של חלק מהעובדים על הגג.

חוות דעתי בנדון, בצירוף ראיות עובדתיות נוספות, סייעו להגנה על מפעיל המשאבה וצימצמו באופן משמעותי את אחריותו לאסון.

שריפה

פקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ”ח 1968 קובעת בסעיף 39 כדלקמן:

“חובת הראיה ברשלנות לגבי אש: בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופס את המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה.”

ובלשון פשוטה:

אם פרצה אש מרכוש מסויים וגרמה נזק לרכוש אחר, “הנחת העבודה” של בתי המשפט היא כי בעל הרכוש ממנו יצאה האש התרשל, והוא האשם האוטומטי במקרה של שריפה. אם סבור הוא כי לא התרשל, עליו נטל ההוכחה.

ועכשיו לך תוכיח שאינך אשם, כאשר כל הרכוש שלך נשרף ועימו נשרפו גם הראיות שעמדו לטובתך.

בשריפה שקרתה בחנות מתנות בקניון סגור, נגרם נזק כבד לחנות. האש פרצה מתוך החנות וגרמה נזקים כבדים לחנויות הסמוכות.

בהיות הקניון מקום סגור, התפשט עשן רב בחלק ניכר של הקניון וגרם נזק לחנויות רבות. היקף הנזק נאמד במיליונים.

בחקירה מעמיקה של נסיבות המקרה, הוברר כי בעלי הקניון החלו בבניית קומה נוספת מעל החנות הנדונה.

במהלך הבניה, הוסר איטום הגג לצורך הקמת הקומה שמעל. בין לבין ירדו גשמים רבים. מי הגשמים חדרו מבעד לגג אל קווי החשמל של העסק הנדון ועקב כך נוצר “קצר חשמלי” ופרצה שריפה.

הצלחתי להוכיח כי בעל חנות המתנות לא התרשל וכי הרשלנות מקורה בבעלי הקניון.

התנגשות

באחד מכבישי הגליל העליון, נסעה משאית עמוסה בצינורות ברזל. באחד המורדות, איבדה המשאית את בלמיה ונסעה במורד התלול ללא אפשרות עצירה. המשאית חלפה במהירות את הצומת והתנגשה בעוצמה בעמוד חשמל למתח גבוה. בנס לא היו נפגעים.

היקף הנזק למשאית ולעמוד החשמל נאמד במאות אלפי ש”ח.

בחקירת נסיבות המקרה, הוברר לי כי מערכת הבלמים טופלה ימים אחדים לפני האירוע במוסך מרכזי, במסגרת טיפול שגרתי למשאית.

באמצעות מומחים לחקר הכשל, הצלחתי להוכיח כי הטיפול בבלמים היה לקוי, ומכאן השתלשלות האירועים לתאונה הנדונה.

כשמאי נזקים, הצלחתי לצמצם את אחריותו של הנהג לתאונה הנדונה.

בכל אחד מהמקרים הנ”ל היה קשה מאוד להסיר את האחריות מהחשודים אילו המתינו האחראים לתביעות של צד שלישי.

הלקח הנלמד מתוך כל הנ”ל הינו כי יש להעזר בשמאי נזקים מומחה מיד עם קרות הנזק.

הימנעות מבדיקת שמאי עד להגשת תביעה הינה טעות שיש להימנע ממנה.

נגרם לך נזק? גרמת נזק לאחר? התייעץ עם שמאי נזקים מומחה. נשמח לעמוד לשרותך בכל עת.