ביטוח חסר

ביטוח חסר הינו ע”י הלוגיקה הפנימית שבו, סנקציה הבאה להרתיע מפני ביטוח לא מספיק של הרכוש.

בבחינת – שילמת רק חצי מהפרמיה? קבל רק חצי מהפיצוי.

הפוליסה התקנית משתמשת בלשון נקיה ורואה את המבוטח כמבטח של עצמו.

להלן הגדרת ביטוח חסר עפ”י הפוליסה התקנית – ביטוח דירה:

“היה בעת תחילת תקופת הביטוח סכום ביטוח הדירה או התכולה פחות משווים של הדירה או התכולה, תפחת חבות המבטח בשיעור יחסי שהוא כיחס שבין סכום הביטוח לבין שווי הדירה או התכולה בעת תחילת תקופת הביטוח.”

נביא דוגמאות אחדות בתחשיב מתמטי לחישוב ביטוח חסר:

היקף הנזק היה 10,000 ש”ח.

סכום הביטוח היה 120,000 ש”ח, בעוד שוויו האמיתי של הרכוש היה 150,000 ש”ח.

היחס בין סכום הביטוח לבין שווי הדירה הינו 120,000/150,000 = 80%.

כלומר – המבוטח ביטח רק 80% מהרכוש ואף שילם רק 80% מהפרמיה.

מכאן שעליו לקבל רק 80% מהנזק דהיינו 8,000 ש”ח.

מה קורה בנזק מוחלט?

שווי הנזק היה 150,000 ש”ח כשוויו המלא של הרכוש.

הפוליסה פועלת על פי הכלל המפורש: לא ישולם יותר מסכום הביטוח הנקוב ברשימה.

דהיינו יש לשלם רק 120,000 ש”ח.

גם בחישוב ביטוח חסר כמו בדוגמה הקודמת נגיע לאותה תוצאה.

האם כדאי להקטין את התביעה כדי לא לגרום לביטוח חסר?

התשובה היא לא!

1. יש להגיד תמיד את האמת ולהגיש אותה ללא כחל ושרק בכל מקרה.

2. בתחשיב מתמטי פשוט נדגים כי המבוטח אינו מקופח מבירור האמת:

היקף הנזק הממשי: 150,000 ש”ח.

שווי הרכוש שלא ניזוק: 100,000 ש”ח.

סה”כ שווי הרכוש לפני האירוע: 250,000 ש”ח.

היחס שבין סכום הביטוח לשווי הממשי של הרכוש לפני הנזק הינו 80%.

לפיכך, יקבל המבוטח 80% מהנזק, סכום המסתכם בסך 120,000 ש”ח. נניח כי המבוטח מעדיף להפחית מניזקו האמיתי ובלבד שלא ייגרם לו ביטוח חסר.

היקף הנזק הופחת לכדי 100,000 ש”ח.

שווי הרכוש שלא ניזוק 100,000 ש”ח.

סה”כ שווי לפני קרות הנזק 200,000 ש”ח.

סכום הביטוח תואם ולא קיים ביטוח חסר.

ברם, המבוטח יקבל 100,000 ש”ח במקום 120,000 ש”ח (עפ”י המקרה הראשון).

מסקנה: אין צורך לוותר על חלק מהנזק כדי להימנע מביטוח חסר.