שיבוב

פוליסת הביטוח כוללת בחובה סעיף המאפשר לחברת הביטוח, במקרים מסויימים, להשיב לעצמה סכומים ששילמה למבוטח, אם האירוע בגינו שילמה נגרם “באשמת” מישהו אחר. הסעיף נקרא “שיבוב” או “תיחלוף”

הסעיף קובע כדלקמן:

“היתה למבוטח בשל מקרה ביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח מששילם למבוטח תגמולי ביטוח ובשיעור התגמולים ששילם”.

במילים פשוטות: אם למבוטח מגיע פיצוי ממישהו אחר בגין אירוע ביטוח, והוא קיבל פיצוי מחברת הביטוח, רשאית חברת הביטוח לתבוע את הפיצוי בעצמה, אם שילמה אותו למבוטח, ובגובה התשלום ששילמה ולא יותר מכך.

לסעיף השיבוב פנים רבות. יש להכיר אותו כדי לדעת אם הוא פועל לטובתך או לרעתך בעת מקרה ביטוח. הבה נבחן נבחן מקרים אמיתיים אחדים.

א’ ביטח את חנותו בביטוח אש.

ברבות הימים, פרצה שריפה בחנות שכנה אשר התפשטה אל חנותו של א’ וגרמה לו נזקים.

היות שמקור השריפה היה בחנות השכנה, קיימת באופן טבעי זכות לא’ לתבוע פיצויים מהשכן בגין נזקיו.

היות שעשה ביטוח לעסק, פנה א’ לחברת הביטוח בתביעת ביטוח, וקיבל ממנה את תגמולי הביטוח המגיעים לו.

כעת, חברת הביטוח “עומדת בנעליו” של המבוטח והיא רשאית להגיש תביעה כלפי השכן.

תביעת השיבוב תהיה בגובה תגמולי הביטוח בלבד ששילמה לא’.

הדברים לא תמיד כה פשוטים:

אהרון הינו בעל חנות נעליים באחד הקניונים.

באחד הימים, פרצו מים ממערכת הכיבוי האוטומטית של הקניון ומים רבים הציפו את החנות. לאהרון נגרמו נזקים בשווי של כ- 90,000 ש”ח.

הוא הגיש תביעת ביטוח למבטחיו, ואלה חישבו ומצאו כי חלק מהסחורה הייתה מונחת ישירות על הרצפה, ועל כן אינה מבוטחת (עפ”י תנאי הפוליסה שקובעים כי עליה להיות על מדפים בלבד בגובה של 10 ס”מ מהרצפה), כמו כן, יש לנכות השתתפות עצמית.

בסופו של דבר, קיבל אהרון תגמולי ביטוח בסך 50,000 ש”ח.

חברת הביטוח הצליחה להוכיח כי הקניון התרשל באחזקה של מערכת הכיבוי ותבעה מהקניון את הכספים ששילמה למבוטח בסך 50,000 ש”ח.

לאהרון עומדת הזכות לתבוע את הקניון בסכום שנותר בסך 40,000 ש”ח.

מה עליו לעשות?

באופן רגיל עליו להוכיח את רשלנותו של הקניון, לזמן שמאי נזקים להערכת הנזק ולהיעזר בעורך דין מתאים להגשת התביעה.

כאשר שאל לדעתי, יעצתי לו להצטרף לתביעתה של חברת הביטוח כנגד הקניון.

בזאת נחסכו למבוטח הוצאות רבות על מומחים ועורכי הדין ופעולת התביעה נעשתה פשוטה יותר.

מסקנה: הכר את הסעיף, התייעץ עם שמאי מומחה בתחום ופעל בזמן.

גלית הגישה תביעת ביטוח בגין נזק לשטיח עתיק שנגרם ע”י עוזרת הבית.

הוברר כי העוזרת שפכה בשוגג חומר מעכל על גבי השטיח.

כתוצאה מכך ניזוק השטיח ללא כל אפשרות תיקון, והיקף הנזק היה עשרות אלפי שקלים.

כשהתברר לגלית כי היא אמנם תקבל פיצוי בגין השטיח שניזוק, אך חברת הביטוח עלולה לחזור בתביעת שיבוב כלפי עוזרת הבית, הייתה מוכנה לוותר על תביעתה ובלבד שלא יפגעו בעוזרת הבית המהימנה והותיקה.

משהוברר כי באופן רגיל לא הייתה גלית מעלה על דעתה לתבוע את עוזרת הבית, שוכנעה חברת הביטוח שאין מקום לתביעת שיבוב, והתביעה יושבה על הצד הטוב.

מסקנה: מותר לך להודיע לחברת הביטוח כי באופן רגיל לא היית תובע את גורם הנזק.  הזכות לקבל פיצוי מחברת הביטוח איננה נפגעת.

מאור הינו סטודנט בעל אמצעים מצומצמים המתגורר בשכירות בדירת חדר בתל אביב.

בעת עשיית חוזה השכירות ביקש מאור כי בעל הדירה (המשכיר) יבטח את הדירה בביטוח אש וסיכונים נוספים.

באחד הימים פרצה שריפה בדירה ונגרמו נזקים קשים לתכולת הדירה ולמבנה.

רכושו הדל של הסטודנט נשרף, ונגרם לו נזק כספי בשווי של כ-20,000 ש”ח. למבנה נגרם נזק בשווי של כ-40,000 ש”ח.

שמח מאור שהפציר בבעל הדירה לעשות ביטוח לדירתו.

המשכיר תבע את נזקיו מחברת הביטוח, וזו עשתה מאמצים גדולים להוכיח כי השריפה פרצה בשל רשלנותו של מאור.

הועלתה טענה כי מחשבו של הסטודנט, שהיה מחובר למערכת החשמל עלה באש והוא הגורם לשריפה. זהירותו של מאור עמדה לו לרועץ.

הוברר, כי אם תוכיח חברת הביטוח כי השריפה פרצה מרכושו של מאור, היא אומנם תשלם למשכיר, אך במסגרת סעיף שיבוב,תתבע את נזקיה מהסטודנט.

מאור עמד בסכנת תביעה בסדר גודל של כ-40,000 ש”ח, ונזקיו הכוללים עלולים היו להסתכם בסך של כ-60,000 ש”ח, סכום שהוא גבוה בהרבה מיכולתו הכלכלית.

לאחר בדיקות, ותוך העזרות במומחה, עלה בידי להוכיח כי השריפה פרצה כתוצאה מתקלה חשמלית בשקע אליו היה מחובר המחשב ולא במחשב עצמו.

דהיינו, השריפה פרצה במבנה וממנו התפשטה לתכולה ולא כפי שנטען.

התוצאה היא כי האיום שריחף מעל מאור בדמות חברת הביטוח, התובעת ממנו 40,000 ש”ח, התפוגג.

לא זאת אף זאת, מאור קיבל את מלוא נזקיו מחברת הביטוח.

מסקנה: הכר את סעיף שיבוב ואת הסכנות הנובעות ממנו והתייעץ עם שמאי מומחה בתחום.