נזקים תוצאתיים

יהושע סדן עוסק למעלה מ-35 שנה באיבחון, ניתוח והערכה של נזקים תוצאתיים.

כדי להבין מהו נזק תוצאתי, נדון תחילה בשאלות הבאות:

מהו נזק?

פקודת הנזיקין מגדירה “נזק” ללא הפרדה בין “נזק ישיר” ל”נזק תוצאתי” כדלקמן:

“אובדן חיים, אובדן נכס, רווחה גופנית או שם טוב או חיסור מהם, וכל אובדן או חיסור כיוצאים באלה.”

מהו נזק ישיר?

נזק ישיר הוא הנזק הנראה לעין עקב אירוע תאונתי.

בתאונת דרכים ללא נפגעים, הנזק הישיר הוא עלות התיקון לחלקי הרכב שנפגעו בתאונה.

בנזקי אש לרכוש, הנזק הישיר הוא עלות התיקונים הנדרשים במבנה, עלות התיקונים הנדרשים בתכולה או עלות החלפתם.

בנזקי מים, העלות הנדרשת להחלפת הצינור הדולף ותיקון הנזקים שנוצרו מהמים שדלפו.

מהו נזק תוצאתי?

“אנו לא משלמים נזק תוצאתי”. זהו משפט נפוץ בפי שמאי ביטוח וחברת ביטוח.

לכאורה, כל נזק שאינו נזק ישיר הינו נזק תוצאתי.

מהו הקו שמפריד בין נזק ישיר לבין נזק תוצאתי? היכן הגבול ביניהם?

האם הוצאות בגין שימוש ברכב שכור עד לתיקון הנזק למכונית שנפגעה הינן נזק תוצאתי?

האם הפסד רווחיו של עסק עד לתיקון מבנה העסק ורכישת הציוד הינו נזק תוצאתי?

חלק מ”נזקים תוצאתיים” אלה ניתנים לפיצוי במסגרת הפוליסה אם הוגדרו מראש בפוליסה, בד”כ בתשלום פרמיה נוספת.

עם התפתחות ענף הביטוח, החלו חברות הביטוח להכיר יותר ויותר במשמעויות השונות של הנזקים.

חלקם הוכרו כנזקים ישירים (כגון: ירידת ערך של רכב עקב תאונה, מגורים זמניים עקב נזק למבנה ועוד).

חלקם הוכרו בפוליסות כנזקים תוצאתיים אשר ניתנים לכיסוי ביטוחי תמורת תשלום נוסף של דמי ביטוח.

בתביעת נזיקין, שאינן תביעות ביטוח, נוספים בדרך כלל ראשי נזק שאינם ניתנים להערכה מדוייקת והם נתונים להחלטתו הבלעדית של בית המשפט,

כגון: כאב וסבל, טירחה והטרדה, עוגמת נפש, נזק לשם טוב וכדומה.

ברם, חלק ניכר של הנזקים התוצאתיים ניתנים להערכה מדוייקת ונתונה לבדיקתם של שמאים ומומחים המתמחים בכך, כדלקמן:

הפסד הכנסות ואובדן רווחים

שמאי נזקים מומחה מסוגל בהחלט במסגרת מומחיותו לקבוע מהו ההפסד שנוצר בעסק כתוצאה מהשבתת העסק עקב אירוע מסויים.

לצורך כך, השמאי יבדוק את הנתונים הבאים:

1. תקופת ההשבתה או ההפרעה שנוצרה בעסק, כולל התקופה הנדרשת לתיקון הנזק.
2. הירידה בהכנסות בתקופה הנבדקת. נתון זה ניתן לבדיקה ע”י השוואה של תקבולי העסק בשנת המס הנוכחית עם השנים שעברו.
3. שיעור הרווח הגולמי מתוך ההכנסות הנ”ל, או לחילופין: ניכוי ההוצאות שנחסכו בהעדר ייצור. אם יוכח כי מחזורי העסק הולכים וגדלים משנה לשנה, על השמאי לקחת בחשבון את שיעור העליה במחזור ובמקביל את שיעור העלייה בהוצאות הייצור.

שחזור מסמכים

מסמכים שניזוקו באירוע והפכו לבלתי קריאים או בלתי ניתנים להגשה מסיבה אחרת.

השמאי ימיין ויפריד בין מסמכים שיש בהם צורך להמשך תפקוד העסק לבין מסמכים שאין בהם צורך מיידי ויעריכם בנפרד.

על השמאי לבדוק מה הן ההוצאות הנדרשות לשיחזור.

מי מתוך העסק יועסק בשיחזור המסמכים ומה עלות שכרו.

האם ניתן להדפיס מסמכים אלה מתוך מידע ממוחשב קיים, מה הן הוצאות ההדפסה ועוד ועוד.

דמי שכירות

הפסדים שנוצרו עקב צורך לשכור מבנה אחר או מכונה אחרת לצורך ייצור ההכנסה.

נזקים אסטטיים

פגמים שאינם ניתנים לתיקון או שאין הכרח ממשי בתיקונם, אך בפועל גורמים לגם אסטטי הדורש פיצוי.