סבא וסבתא בתמונה: איך בונים שיתוף פעולה טוב בין הורים לסבים

במשפחה הישראלית, סבא וסבתא הם לעיתים קרובות הרבה יותר מאורחים בארוחת שישי. הם אוספים מהגן, מארחים בחופשות, מבשלים, עוזרים בשיעורי הבית ומשמשים רשת ביטחון כשילד חולה וההורים צריכים לצאת לעבודה. עבור משפחות רבות, בלי העזרה של הסבים היה קשה מאוד להחזיק את שגרת החיים. לצד הברכה הגדולה, הקשר המשולש בין ההורים, הילדים והסבים מביא איתו גם אתגרים: הבדלים בגישות חינוכיות, ציפיות שלא נאמרו בקול ומתחים שמצטברים. ניהול נכון של הקשר יכול להפוך אותו למקור עוצמה לכל הדורות.

הערך של הקשר בין נכדים לסבים

הקשר עם סבא וסבתא מעניק לילדים משהו ייחודי. הסבים מביאים איתם סבלנות, זמן ותשומת לב שלהורים העסוקים לא תמיד יש. הם מספרים סיפורים על העבר, על המשפחה ועל המקומות שמהם באו, ובכך מעניקים לילדים תחושת שורשים והמשכיות. בישראל, שבה למשפחות רבות יש סיפורי עלייה, הגירה ושינוי, הסיפורים האלה הם אוצר של ממש.

ילדים שיש להם קשר קרוב עם הסבים נהנים ממבוגר משמעותי נוסף בחייהם, מישהו שאוהב אותם ללא תנאים ושלא תמיד נדרש להציב גבולות. גם עבור הסבים, הקשר עם הנכדים הוא מקור לשמחה, למשמעות ולתחושת חיוניות. זו מערכת יחסים שמיטיבה עם שני הצדדים.

גם ההורים מרוויחים. מעבר לעזרה המעשית, הסבים יכולים להיות מקור לעצה, לנחמה ולפרספקטיבה. הם כבר עברו את השלבים האלה, ולפעמים משפט אחד שלהם מרגיע יותר מכל ספר הדרכה.

כשגישות חינוכיות מתנגשות

התחום שבו מתעוררים הכי הרבה חיכוכים הוא החינוך. הסבים גידלו את ילדיהם בתקופה אחרת, עם תפיסות אחרות לגבי משמעת, אוכל, שינה ומסכים. מה שנראה להם כפינוק תמים, כמו עוד ממתק או שעה נוספת מול הטלוויזיה, עשוי להיראות להורים כפגיעה בכללים שעמלו לבנות.

חשוב לזכור שההורים הם אלה שקובעים את הכללים המרכזיים לגבי הילדים שלהם. עם זאת, כדאי להבחין בין עקרונות חשובים באמת, כמו בטיחות, בריאות, אלרגיות או ערכים מרכזיים, לבין עניינים קטנים שאפשר לגלות בהם גמישות. לא נורא אם אצל סבתא אוכלים גלידה לפני ארוחת הערב פעם בשבוע. ילדים מבינים היטב שבבתים שונים יש כללים שונים.

כשיש מחלוקת, עדיף לשוחח עליה בנפרד מהילדים, בנימה מכבדת ולא מאשימה. במקום לבקר, אפשר להסביר את הסיבה לכלל: אנחנו מקפידים על שעת שינה קבועה כי ראינו שזה ממש משפיע על מצב הרוח שלו למחרת.

לתאם ציפיות לגבי עזרה

אחד המקורות הנפוצים למתח הוא ציפיות שלא נאמרו. ההורים מניחים שהסבים זמינים לאיסוף מהגן כל יום, והסבים מרגישים שנלקחים כמובן מאליו. או להיפך: הסבים רוצים להיות מעורבים יותר, וההורים לא מבינים את זה. שיחה פתוחה על ציפיות יכולה למנוע הרבה אי נעימות.

כמה נושאים שכדאי לסכם בשיחה כזו:

• באילו ימים ושעות הסבים זמינים לעזור, ומה הגבול שלהם
• מה עושים כשהם לא יכולים או לא מרגישים טוב
• אילו כללים חשובים להורים במיוחד
• איך מעדכנים זה את זה על שינויים ועל אירועים חריגים
• האם ואיך מכסים הוצאות, כמו נסיעות או אוכל

חשוב לזכור שגם לסבים יש חיים משלהם: עבודה, חברים, תחביבים ובריאות שמשתנה. עזרה שניתנת מרצון ובמידה שמתאימה להם, תישמר לאורך זמן טוב יותר מעזרה שהופכת לחובה.

להעריך ולהביע תודה

בשגרה העמוסה קל לשכוח להגיד תודה. אבל הכרת תודה כנה היא אחד הדברים שהכי מחזקים את הקשר. תודה על האיסוף, על הארוחה, על הלילה שבו הילדים ישנו אצלם. מעבר למילים, אפשר לשתף את הסבים ברגעים מהחיים של הנכדים: תמונה מהטקס בבית הספר, ציור שהילד הכין במיוחד, או שיחת וידאו קצרה כשהנכד רוצה לספר משהו.

כדאי גם ללמד את הילדים להעריך את הסבים: להתקשר לברך ביום הולדת, להכין כרטיס ברכה, לשאול לשלומם. כך הקשר הופך הדדי ולא רק קשר שבו הסבים נותנים והילדים מקבלים.

קשר מרחוק ובמצבים מורכבים

לא כל המשפחות גרות קרוב. יש סבים שגרים בעיר אחרת או בחו״ל, ויש משפחות שבהן הקשר מורכב יותר בגלל גירושין, מחלה או מתחים ישנים. גם במצבים כאלה אפשר לשמור על קשר משמעותי. שיחות וידאו קבועות, קריאת סיפור לפני השינה דרך המסך, משחקים מקוונים משותפים ומכתבים בדואר יכולים לשמור על החום גם מרחוק.

במצבים של מתח משפחתי, חשוב ככל האפשר לשמור את הילדים מחוץ לקונפליקט בין המבוגרים. הקשר שלהם עם הסבים הוא שלהם, וכדאי לאפשר אותו כל עוד הוא בטוח ומיטיב. כשהמתחים קשים ומשפיעים על כל המשפחה, התייעצות עם מטפל משפחתי יכולה לעזור למצוא דרך לדבר.

כשהסבים מתבגרים

עם השנים, התפקידים מתחילים להתהפך. הסבים, שעזרו כל כך בגידול הנכדים, זקוקים בעצמם ליותר תמיכה. זה שלב רגיש, שדורש רגישות וכבוד. כדאי לשים לב לשינויים בבריאות, בזיכרון או ביכולת התפקוד, ולדבר עליהם בעדינות. במקרים של שינוי משמעותי, מומלץ ללוות אותם לרופא ולהתייעץ עם גורמי מקצוע.

הילדים, שגדלו בקשר קרוב עם הסבים, יכולים להיות חלק מהתמיכה: לבקר, לעזור בטכנולוגיה, ללוות לקניות. כך המעגל נסגר, והערכים של עזרה הדדית ושל כבוד למבוגרים עוברים מדור לדור.

לסיכום, הקשר בין הורים, ילדים וסבים הוא אחד הנכסים החשובים של המשפחה. שיחה פתוחה על ציפיות, כבוד לגבולות של כל צד, גמישות בעניינים הקטנים ותודה כנה יכולים להפוך אותו לקשר חם, יציב ומיטיב לכל הדורות.